נוב' 29 2009
מחזור חיים של מוצר: שלב השימוש
למחזור החיים השלם של מוצר יש השלכות אקולוגיות רבות. מחומרי הגלם, דרך תהליכי הייצור, שינוע, שימוש במוצר וכלה במיחזור, פירוק חומרי גלם וכד'. לשלב השימוש יש חשיבות רבה במיוחד בייחוד כשבחשיבה נכונה אפשר לעצב את המוצר כך שיתמוך בצורה מירבית בשימוש אקולוגי יותר אל מול משתמשים מסוגים שונים. יש משתמשים שכבר מודעים לעניין הסביבתי (ולא רק מחבקי העצים שביניהם), יש משתמשים שיש להם כוונות טובות אבל בלי הכוונה לא יקחו יוזמה לשינוי וכמובן יש את אלה שרק הנוחיות עומדת מול עיניהם ואת כדור הארץ הם משאירים למחבקי העצים.
לשנות הרגלים של משתמשים זה אחד מהאתגרים הגדולים ביותר בעיצוב מוצר. עיצוב מוכוון משתמש (User Centered Design) מוסיף הרבה אינפורמציה ואפשרויות שהמעצב יכול לקחת בחשבון בבואו לאפיין מוצר חדש את הגרסה הבאה של מוצר קיים. Design with Intent מנסה לעבוד על רמה גבוהה יותר של עיצוב שמבקש להשפיע על ההתנהגות של המשתמש ולשנות את ההרגלים הקיימים שלו.
איך תומכים בשימוש אקולוגי יותר במוצר? הנה 3 אפשרויות:
1. Functionality matching
2. Eco-feedback
3. Forced functionality
במה דברים אמורים?
Functionality matching – התאמת פונקציונליות למשתמש
בבסיס עיצוב מוכוון משתמש עומד העיקרון שככל שנכיר יותר טוב את המשתמש, סביבתו, הרגליו, עמדותיו, תחומי ההתנסות שלו וכד' כך נוכל להתאים יותר את המוצר כך שיעמוד בסטנדרטים ובציפיות של המשתמש. ואם כבר טורחים וחוקרים מה הכי טוב למשתמש אז כדאי ליישם את זה גם כדי לוודא שהם ישתמשו במוצר באופן אקולוגי יותר.
קחו למשל את מיכלי המיחזור. בקלות אפשר לראות איפה הקשיים של המשתמשים, מה הציפיות שלהם ומה נדרש במיכלי המיחזור החדשים כדי שיתאימו לצרכים של המשתמשים ולציפיות שלהם.
Functionality matching זו הרמה הכי בסיסית של מחקר משתמשים לפני עיצוב מוצר.
Eco-feedback – פידבק אקולוגי
פה הכוונה לתמיכה באותם משתמשים שהיו רוצים להתנהג באופן ידידותי יותר לסביבה אבל אין להם מספיק מידע שיכוון אותם למקומות שבהם הם יכולים ליצור שינוי. קחו למשל את חשבון החשמל. המקסימום שיכול אדם להסיק מהסתכלות בחשבון החשמל הוא איך הצריכה שלו החודש משתווה לחודשים אחרים או לאותו חודש בשנה שעברה. נניח שאדם רואה שצרך פחות חשמל החודש, איך ידע מה גרם לזה?
משל למה הדבר דומה? לאדם שכל החודש קונה במכולת כל מה שהוא רוצה ובסוף החודש הוא מקבל חשבון כללי לתשלום. איך ידע מה עלה יותר ומה פחות? מה ייקר את החשבון ואיפה יכול היה לחסוך?
אם נקח למשל רק את הנושא של צריכת אנרגיה בבית נמצא שיש חשיבות רבה למתן חיווי שיקל על המשתמש לדעת כמה מזהמת ההתנהגות שלו, איפה כדאי יותר שישתדל לשנות את הרגליו ואיפה פחות משמעותי (האם יותר חשוב לנתק את השקעים מהחשמל או יותר חשוב להשתמש פחות במייבש הכביסה?).
הדבר כמובן פשוט יותר כשמדובר במוצרים שיש בהם ממשק ויזואלי, תצוגה כלשהי שבה אפשר להוסיף מידע נוסף שקשור לשימוש האקולוגי.
דוגמאות לחיווים כאלה ניתן למצוא בתצוגות לוח מחוונים ברכב. זה יכול להיות מד מים שמורכב על הברזים המציג כמה ליטרים מתבזבזים בכל שימוש וכך אדם יכול לחשב איפה הוא מבזבז יותר מים באמבטיה או במקלחת ארוכה. זה יכול להיות חיווי שמציג את צריכת החשמל של מכשירי חשמל שונים למרות שהם לא פעילים באותו רגע (בכדי לעודד לנתק שקעים מהחשמל).
Forced functionality – שימוש כפוי
לפעמים אין ברירה והכי נכון הוא לחסוך למשתמש התלבטויות, לחסוך ממנו שינוי הרגלים ופשוט לקבוע עבורו מה השימוש היחיד האפשרי במוצר. כשאני מתייחסת כאן לכפייה אני כמובן לא מתכוונת לכפייה ממקום רע כמובן.
הדבר יכול לבוא לידי ביטוי במנוע רכב שנכבה או מוריד הילוך אוטומטי במצב של עצירה, ובצורה אחרת זה יכול לבוא לידי ביטוי בעיצוב מיכל הדחה שבו הכיור מוביל את המים באופן מובנה למיכל ההדחה כך שיש מיחזור של מים אפורים ואין בזבוז מים. ואולי זה מעבר למצב רדום של מסך כשהמשתמש נמצא על ערוץ רדיו (אודיו)?
חברת יוניליוור עורכת מחקרי משתמשים רבים למוצריה השונים. באחד המחקרים שבדקו את השימוש באבקת מדיח הכלים מצאו שמשתמשים נוטים לשים הרבה יותר מהכמות המומלצת במדיח הכלים, מתוך תחושה ש"נשים יותר יהיה נקי יותר". אלה שבמציאות זה כמובן לא עבד. כמות רבה יותר של חומר דווקא הביאה לתוצאות אקולוגיות שליליות יותר: בזבוז אבקה ורכישה מוגברת של אבקה ללא צורך; התרבות אבנית במדיח; זיהום רב יותר של המים וקושי לטהר אותם אחר כך לצורך חקלאות ועוד. הפתרון של החברה היצרנית היה לעבור לטבליות/כמוסות של אבקה למדיח כלים. בכך הכריחה החברה את המשתמשים להשתמש בכמות המומלצת ולא יותר ולטובתם.
*********************************************************************************
מה אתם מעצבים ומה אתם יכולים לעשות בשביל לוודא שהמשתמשים ישתמשו במוצר בצורה אקולוגית יותר?
[...] התייחסתי גם לסוגי משתמשים והמתודות השונות בעיצוב מוצר שפונה למשתמשים שונים (גם על כך פוסט נפרד). [...]
[...] ככה אינה נעימה/אסתטית ולכן עיצוב מוצר שעוד מוסיף קושי בשלב השימוש למשתמשת נראה שיפריע מאד לשכנע נשים לבצע את המעבר [...]