מאי 31 2009
הרהורים על שיווק ירוק
פוסט שקראתי היום בנוגע למיצוב השיווקי של המוצר כירוק (ידידותי לסביבה) הביא אותי לחשוב קצת על העניין. הכותבת שם טוענת שכאשר משווקים מוצר לא כדאי למצב אותו בראש ובראשונה כירוק אלא לשמור את זה כאספקט משני. לטענתה, יותר כדאי לשווק את המוצר ככזה שעונה על צרכים בסיסיים יותר של הצרכן, שכן אדם אינו קם בבוקר וחושב איזה מוצר ירוק הוא יקנה היום. האמנם אני תוהה? האם אדם קם בבוקר וחושב איזה מוצר בטיחותי אני אקנה היום? לא ממש. קנייה הינה אחת משתי אפשרויות: מתוכננת או ספונטנית. אודה ולא אבוש שהרבה פעמים חטאתי בקנייה ספונטנית רק בגלל שהדוכן שיווק את עצמו כדוכן שמוכר מוצרים ידידותיים לסביבה ואז נעמדתי לבחון האם בכלל אני צריכה את המוצרים הללו (לרוב חומרי ניקוי שהתנסתי בהם, או פתרונות רב-פעמיים לכריכים לילדה לבית ספר וכד').
לאן רוח הרגלי הצריכה העתידיים נושבת?
האם אנשים ימשיכו לרכוש מוצרים על פי השוואת המוצרים הרגילה כנושא הסביבה יהיה רק אחד מן המרכיבים שיבדקו? האם אנשים יתחילו את מסע ההשוואה או איתור המוצר במקומות שמתמחים דווקא במוצרים ידידותיים לסביבה (כגון: אתר גט גרין) וימשיכו משם לקנייה?
יכול מאוד להיות שהצגת מוצר כירוק תסקרן אותי ותמשוך לקנות באופן אימפולסיבי מוצר בקנייה לא מתוכננת, אבל אם הקנייה כן מתוכננת, משמע יש לי צורך כלשהו – אני צריכה לדעת שהמוצר קודם עומד בדרישות ויכול לספק את הצורך הספציפי שלי. ה"ירוק" הוא עדיין מעין בונוס בקנייה, או אולי שיקול שיכריע בין שני מוצרים שווים במחיר דומה.
הרעיון המרכזי של הפוסט שקראת הוא נכון, לדעתי, הצגת המוצר כירוק בראש ובראשונה תרגיז אותי, אני ארגיש שזו סוג של צביעות. כשהמוצר הוא גם ירוק (בדגש על ה"גם"), זה בהחלט מקנה יתרון.
מי שמודע, ועומדות בפניו כמה אופציות למוצר שהוא זקוק (בקניה מתוכננת, נגיד), יקח בחשבון גם שיקול ירוק, לפחות אני. מי שלא מודע, דוקא שיווק ופרסום תכונות ירוקות של מוצר יכולות להטות את הכף לטובת אותו מוצר בעיני.
אין ספק שהמוצר צריך להיות תחרותי במחיר ובאיכות כמובן, אבל אני חושבת שלא מעט אנשים היום מודעים אפילו קצת, וירגישו שהם עושים טוב יותר אם הם יקנו משהו שמשווק כ"ירוק"