ינו' 19 2009
אריזות מתכלות אבל ממש!
מדברים הרבה על מוצרים ידידותיים לסביבה, תוך תשומת לב לחומרים מהם עשוי המוצר כך שהוא יהיה ניתן למיחזור או שמרכיביו יהיו ניתנים לשימוש חוזר ואם אפשר להשתמש בכמה שפחות חומרי גלם בעת הייצור.
יש תכנון של אריזות מתכלות (Bio Degradable) כך שגם החומרים מהם עשויה האריזה ׁ(לדוגמא אריזות המיוצרות מתירס) יתכלו בזמן סביר ולא יהיו עשויות חומרים שיטמנו באדמה במשך שנים ארוכות. יש חומרים על בסיס מתחדש ויש חומרים העשויים פוליאסטרים מתכלים. המכנה המשותף, החשוב, לכל החומרים הללו הוא שהם כולם מתפרקים בעזרת מיקרואורגניזמים המצויים בקרקע או במים, ניזונים מהאריזה ומפרקים אותה ל CO2, למים ולחומר אורגאני.
בעולם קיימים תקנים המגדירים אריזות מתכלות ועוזרים בפיקוח על ייצור תקין ואמיתות האריזה. התקן המקובל כיום באירופה, הוא EN 13432. תקן זה מחייב, שכל אריזה מתכלה תהפוך לדשן טבעי (קומפוסט).
אבל יש אריזות שלוקחות את העניין שלב אחד קדימה. אני מתכוונת לאריזות שהן חלק מהמוצר עצמו (כך שאינן מהוות חומר גלם נוסף שיש לדאוג למרכיביו ולאופן מיחזורו) או אריזות שמתכלות אבל בצורה קצת יותר יצירתית. דוגמה אחת כבר חשפתי לפני זמן מה. בדוגמה זו האריזה מעוצבת כחלק מהמוצר עצמו.
מה דעתכם על אריזות אכילות??
ד"ר מקיו וצוות חוקרים במשרד החקלאות באלבני, קליפורניה טוענים כי ניתן לשמר פירות וירקות באריזות אכילות. העטיפה האכילה גורמת להארכת חיי המדף של המוצר על ידי השמדת חיידק ה- E.Coli ולהגברת ריכוז החומרים המזינים וחומרי הריח במזון. האריזה משמשת כחומר אנטי-בקטריאלי טבעי. עכשיו נבחנת האפשרות לעטוף תפוחים בעטיפה שמקורה בתפוח ושמונעת השחמת הפרי (וכך גם עם פירות נוספים). עטיפת הפרי נוצרת על ידי בישול הפרי, מהילת התמצית במים, ויציקה לתוך מיכלים עשויים טפלון, שבהם נוצר בתום האידוי – פילם דק המשמש לאריזה. פילמים כאלה אינם מאפשרים חדירה של חמצן וכך מתעכבת היווצרות השחמה.
אריזות עשויות מפירות וירקות יכולות לשמש גם לכיסוי סנדביץ (ארוחת עשר) וכיסוי בשר במקרר. אריזות אלה יכולות גם לשמש כזיגוג או כרוטב לבישול (בדומה לדפים אכילים שמייצרים היום לעיטור עוגות). תארו לכם המבורגר ארוז באריזת קטשופ (עגבניות) כך שבעת החימום האריזה נמסה ומשמשת כרוטב רגיל?
אריזת המזון היא יריעה אכילה שמגיעה בצורת דפים חתוכים בצורת מעטפה הנראים כמו דף נייר, אבל זה עשוי ממחית מרוכזת מאוד של ירקות או פירות. בעוד האריזה מירקות או פירות מונעת מאוויר להגיע למזון, היא לא לגמרי עמידה במים. זהו יתרון, שכן בצורה כזו האריזה יכולה להתמוסס בפה. מצד שני לא היינו רוצים שהיא תתמוסס על המזון או בפריזר. כדי להפוך את האריזות ליותר עמידות במים ניתן להוסיף לאריזות שומנים שבדרך כלל דוחים מים, ובעיקר שומן צמחי.
כימאים אחרים מתנסים בחומרים אחרים כדי ליצור את אותו אפקט של אריזה אכילה (טבעית).
יחד עם כל היתרונות הללו יש גם כמה נקודות התייחסות שצריך לשים לב אליהן. אריזה אכילה מצריכה שטיפה לפני שאוכלים אותה כיוון שעל המדף היא צוברת לכלוך וחיידקים. אריזה אכילה לא תוכל לשמר אוכל שנמצא בתוך מיכל אחסון. וכמובן יש את עניין הטבעת הלוגו ופרטי המוצר באופן טבעי כדי שלא לפגוע בטבעיות המוצר.
יש גם כיוון אחר של אריזות קומפוסט (שאינן אכילות וטוב שכך). במקרה של שתילים מצאו דרך להחליף את כלי הפלסטיק שבתוכו מניחים את השתילים. חברת CowPots מייצרת "אריזות" שתילים העשויים מפסולת של פרות.
לפי האתר הם כמובן הרבה יותר ידידותיים לסביבה כיוון שהם חוסכים בפלסטיק או בטרחה של הוצאת השתיל מהכלי לשתילה כיוון שזה נכנס לאדמה כמו שזה. הדישון מזין את האדמה (ללא ריח למי שחושש) ונראה שגם תהליך הקליטה (השרשה) הרבה יותר מהיר ואפקטיבי. מיוצר בארה"ב.
מישהו מכיר פטנטים דומים שמיוצרים בארץ?
[...] מקרטון, לאה גם מאוד אוהבת שימוש חוזר במוצרים (2, 3) ואריזות ירוקות, ודאי (2), שלא נדבר על שני האחרונים יחדיו (2), כמו כן גם דו [...]