אחרי שגרמו לנו לחשוב על הרגלי הצריכה שלנו עם "The story of stuff" ולחשוב על תעשיית בקבוקי המים עם "The story of bottled water" מגיעה מכה חדשה שתוקפת את הכימיקלים הנמצאים בתכשירי הגיינה וקוסמטיקה עם "The story of Cosmetics":
האמן John Carter לקח רמזורי מעברי חצייה להולכי רגל מניו יורק (לך/אל תלך) ויצר מהם כסא/טוסטר מעניין. הרמזורים עדיין עובדים (אפשר להפעיל אותם בעזרת שלט). הרגליים של הכסא עשויות מחלקי תמרורים שעובדו. אפשר להזמין כסא עם הכתמים הטבעיים של הרמזור או כסא שצבוע מחדש. הכסא מתחבר לחשמל והנורות ניתנות להחלפה. עלות הכסא 3700 דולר. קחו בחשבון שהמשלוח יכול לקחת עד 16 שבועות לבקשת האמן.
אחותי הנהדרת שלחה לי פרסומת נהדרת של חברת Epuron הגרמנית שעוסקת באנרגיה מתחדשת משנת 1998. הפרסומת מציגה דמות לבושה בשחורים שמתארת כיצד במשך שנים רבות אנשים לא מבינים את ההתנהגות שלה ותופסים את ההתנהגות שלה כמטרד מעצבן. תוך כדי נאום הדמות עוברת ליד דמויות שונות ומציקה להם על ידי כך שהיא מעיפה להם את הכובע מהראש, מפריעה להם להחזיק את העיתון ישר, הופכת את המטריה שלהם על פיה ועוד. לאחר כמה רגעים הדמות מספרת איך הכל השתנה כשהיא פגשה אדם אחד שפתאום ראה את הפוטנציאל שלה. הדמות המספרת היא "הרוח". וחברת Epuron החליטה לרתום את הרוח לטובת האנושות "לשם שינוי".
הפרסומת אף זיכתה את משרד הפרסום בפרס בפסטיבל הבינלאומי לפרסום ב- 2007.
אני אהבתי מאד עכשיו תצפו גם אתם ותספרו לי בתגובות אם אהבתם!
הרבה מכירים את המונח "מציאות מדומה" (Virtual reality) אבל פחות מכירים את המונח "מציאות מועשרת", ויש המשתמשים ב"מציאות רבודה" (Augmented reality). בניגוד למציאות מדומה בה מפתחים עולם דמיוני (שיכול להיות מבוסס על המציאות), מציאות מועשרת היא בעצם הלבשה (super-imposing) של אובייקטים וירטואליים (למשל, תמונות, סמלים, גרפיקות ממוחשבות) על גבי המציאות הפיזית. קחו לדוגמה טייס שמנווט את דרכו בשמיים ועל גבי השמשה הקדמית הוא מקבל מידע נוסף שיכול לסייע לו לנווט את דרכו בשלום. GM כבר עובדים על יישום דומה לנהגי מכונית.
וידאו הסבר על Augmented reality:
בפוסט הקודם שלי הדגמתי כיצד אפליקציית סביב-e מציגה נתונים של אנטנות סלולריות על גבי הסביבה כפי שהיא נקלטת דרך עדשת המצלמה של האייפון (בהמשך הם יציגו נתונים של כלובי מיחזור וזיהומי אוויר ומים).
ישנם עוד אפשרויות לחבר את המציאות למידע רלוונטי למשתמש.
תיוג צמחים בשטח – יש כבר אפליקציית מגדיר פרחים בעברית (לאייפון) וכל הביקורת שקראתי עליה (בנוסף להתנסות האישית שלי) מציינים את התכונה החסרה שתאפשר לצלם פרח ולהפעיל מנגנון זיהוי שיקפיץ אותנו מיד לדף המתאים במגדיר. עם מציאות מדומה אפשר יהיה לממש את זה מבלי לעבור לשום אפליקציה. המטייל בשטח יוכל לכוון את מצלמת מכשיר הסלולר ולקבל נתונים בזמן אמת על הפריט עליו הוא מסתכל. יש כבר יישומים שפונים יותר לקהל המקצועי שצריך למפות ולתייג צמחים בשטח (חוקרים וביולוגיים למשל). כמובן שאפשר לעשות יישומים מקבילים בתחומים שונים כגון בעלי חיים וחרקים.
זיהוי רמות פחמן דו חמצני בסביבה מסוימת – כאשר מחברים מכשיר שיכול לזהות רמות פחמן דו חמצני באוויר יחד עם מצלמה אפשר יהיה להציג את הנתונים באופן ויזואלי וברור (על סקלה של צבעים ככל שרמת הפחמן גבוהה). רק שילוב כזה יכול יהיה להסביר למה במקום מסוים יש רמה גבוהה מאד של פחמן (כי זה איזור שבו משאיות נוהגות לחכות בתור לפני הורדת משלוח), דבר שאי אפשר היה להבין רק על ידי הצגת הנתונים על גבי מפה רגילה.
הצגת שינויים נוכח ההתחממות הגלובלית – תיירים יוכלו לכוון את המצלמה לעבר רכס הרים מושלג ולראות מה היה הגובה של הרכס לפני שנים רבות לצורך השוואה (אותו דבר אפשר לעשות ממבט אווירי לגבי ימים ואגמים). כבר יש יישומים דומים ללימוד היסטוריה.
Google goggles מאפשר לחפש מידע לפי תמונה של מקום (כגון: תמונה של פסל החירות). השלב הבא יהיה להציג את המידע הזה על גבי המסך בזמן אמת מבלי לעבור את שלב ההתאמה והחיפוש הטקסטואלי.
זיהוי כוכבים בשמיים – כוונו את המצלמה שלכם לכיוון השמים והאפליקציה תעזור לכם לזהות את כוכב הצפון והעגלה הגדולה.
מה לקנות לאכול? יש כבר אפליקציה היום שקוראת ברקודים של מוצרים למאכל ומציגה דף מידע עם נתונים תזונתיים – גם כאן אפשר לוותר על השלב של הצגת המידע כתוכן בדפי מידע ופשוט להציג את זה על גבי המסך תוך כדי שיטוט ליד מדפי הסופר (כך לא תצטרכו לטעון דפים שונים לכל מוצר שתתעניינו בו).
ונקח את הרעיון הקודם שלב אחד קדימה… לכיוון צמצום צריכת מוצרים שלא בהכרח צריכים אותם – אני יכולה לחשוב על יישומים שבו בעלי מכוון את המצלמה לעבר לוגו של חנות בקניון ומקבל את ההיסטוריה של הקניות שלי וכך הוא יודע אם עליו למצוא פתרון מהיר שיסיט אותי לעבר מעבר אחר בקניון דרך אגב יש כבר יישומים שמאפשרים לכוון את המצלמה לעבר מוצר כגון פאזל להרכבה ולראות את הדגם המורכב כדי לקבל מושג טוב יותר איך זה נראה. חוסך אכזבה וקנייה מיותרת.
יש לכם רעיונות משלכם ליישומים סביבתיים המשתמשים במציאות מועשרת? שתפו אותי בתגובות.
אני שמחה לראות שמגוון האפליקציות הידידותיות לסביבה בעברית הולך וגדל. האפליקציה האחרונה שהורדתי בשבוע שעבר היא 'סביב-e' שמאפשר איתור אנטנות סלולריות בזמן אמת תוך שימוש במצלמה ונקודות המיקום הגיאוגרפי של המכשיר באותו רגע.
חברת Ono Apps בשיתוף עם Eco99fm החליטו לאפשר לאנשים לבדוק את סביבת מגוריהם ובעצם כל סביבה בה הם נמצאים באותו רגע או בכלל (באמצעות רשימה כללית).
כל מה שצריך זה להפעיל את האפליקציה ולסובב את המכשיר לכל מיני כיוונים ועל גבי המסך (שמשתמש במצלמה כדי להראות את הסביבה הנוכחית) יופיעו סימונים של אנטנות סלולריות והמרחק שלהן (בנוסף ללוגו של ערוץ הרדיו – כי המפתחים חושבים שזה לא מספיק שזה מופיע בפתיחה עם הפתיח הקולי שאי אפשר לבטל ולהשתיק). עד 10 אנטנות מוצגות בבת אחת והטווח הוא של עד 10 ק"מ. במאגר יש יותר מ- 7300 אנטנות. לחיצה על אייקון של אנטנה תציג את שם האנטנה כפי שהיא מופיעה במאגר (וזה ירמז יותר על המיקום המדויק של האנטנה).
אפשר להציג את האנטנות גם על גבי מפה רגילה ובצורת רשימה.אפשר לחפש את רשימת האנטנות לפי עיר (אני הייתי שמחה לו תוצאות החיפוש היו מראות את מספר התוצאות כדי שאוכל למשל לדעת כמה אנטנות יש במאגר לעיר מודיעין מבלי שאצטרך לגלול ולספור). מתוך הרשימה אפשר להגיע למידע נוסף על האנטנה: עיר, כתובת האתר, סוג האתר, עוצמת הקרינה, נקודה בה התקבלה תוצאה מירבית. היה נחמד לו האדם הממוצע היה יכול להבין את המספר של עוצמת הקרינה. האם עוצמת קרינה 2 זה הרבה מאד או קצת מאד ולא צריך להיות מוטרדים?
כיאה לטרנד החברתי אפשר גם לשתף בפייסבוק את המיקום של האנטנה.
אם לא בחרתם ללחוץ כל כפתור "השתק" תשמעו ציוץ ציפורים מציק כל עוד האפליקציה פתוחה. לא ברור לי למה אפקט הציפורים קשור לאנטנות. הייתי מצפה יותר לצליל של קרינה ואנרגיה מטגנת לפי המרחק מהאנטנות
לפי הנאמר בתיאור האפליקציה בחנות ה- iTunes הם כבר עובדים על שכבות נוספות כלובי מיחזור, מידע על זיהום אוויר ומים ועוד. אני מחכה בציפיה!
האמן aakash nihalaniלקח את הביטוי צעד אחד קדימה והלביש פרח מקרטון סביב שלט עצור באחד מרחובות ניו יורק. האמן ידוע בשימוש בצורות גיאומטריות כגון אלה במוצרים שונים כדי לתת להם נופך ידידותי יותר.
מתוך האתר של ארגון הביומימיקרי הישראלי: "ביומימיקרי הוא תחום דעת ישן-חדש. משמעות המונח ביומימיקרי היא חיקוי החיים (Biomimicry: Bio=life; mimesis=imitate). עם ההתפתחות התעשייתית נוצרו טכנולוגיות בעלות השפעה סביבתית, המנצלות משאבי טבע ויוצרות פסולות וזיהום. האדם חזר והמציא את הגלגל שוב ושוב ושוב, באופן מסורבל יותר, בזבזני יותר המנצל עד חורמה את משאבי הטבע. מיקסום תוצאות לטווח הקצר הפך למונח המוביל והמועדף בפיתוח ומחקר על פני אופטימיזציה רב-מערכתית ארוכת שנים. צורך השעה מחדד את ההבנה שקבלת השראה מהטבע לפיתוח פתרונות מקיימים לבעיות שבהן אנו נתקלים חיונית לשמירת משאבי כדור הארץ והחיים בו. האתגר כיום הוא למזער את ההשפעה הסביבתית של הטכנולוגיות על ידי התאמתן לקריטריונים אקולוגיים או על ידי פיתוח טכנולוגיות חדשות. קבלת השראה מהטבע ולמידת העקרונות המקיימים בטבע יכולות לסייע במאמץ למזעור ההשפעות הסביבתיות של הטכנולוגיות שפותחו. ביומימיקרי, כמתודת מחקר ופיתוח, מקדמת הסתכלות על הטבע כמקור אינסופי לפתרונות מקיימים לאתגרים הנדסיים, אדריכליים, רפואיים ואחרים – כי זה טבעי ללמוד מהטבע. אחת מעבודות הביומימיקרי המוקדמות ביותר המתועדות היא עבודתו של לאונרדו דה וינצ'י על תעופה מלאכותית. בעבודה זו, הדרך חשובה יותר מהתוצאה. לאחר שנכשל דה וינצ'י בפיתוח מנגנון תעופה מכני הוא פנה ללימוד של מעופפים שונים בטבע והקדיש שעות רבות ביום להתבוננות, הסתכלות, מחקר ושרטוט בעלי חיים כמו דג מעופף, עטלף, שפירית ועוד. לאחר שלב ההתבוננות, התמקד דה וינצ'י בלימוד מעמיק של הזואולוגיה והאנטומיה של התעופה הטבעית. בשלב הבא, מצויד בהיכרות עם הפתרונות הטבעיים לתעופה ובידע המכני וההנדסי הדרוש, פנה דה וינצ'י למציאת האנלוגיות האפשריות בין התעופה הטבעית לתעופה המלאכותית. אחת התובנות המשמעותיות ביותר בדרך להטמעת מתודולוגיית ביומימיקרי היא שתהליכי הייצור בטבע מתרחשים בסביבה שבה מתקיימים חיים. הטמפרטורה, הלחץ והחומרים הכימיים המשמשים לייצור אינם פוגעים באורגניזם המייצר. לדוגמה, הטמפרטורה הנדרשת לייצור אחד החומרים החזקים ביותר הקיימים בטבע אינה עולה על טמפרטורת גוף העכביש המייצר אותו; והחומרים הכימיים הנדרשים לייצורו של דבק עמיד במים אינם רעילים לגוף הצדפה הכחולה המייצרת אותו."
מי שמובילה את התחום היא Janina Benyus שכבר יותר מעשור נחשבת לכוהנת הגדולה של התחום. בראיון לכלכליסט היא אומרת: "הרי העולם מלא אורגניזמים בגדלים שונים שמקררים ומחממים מבנים, משטחים שמנקים את עצמם, אריזות אופטימליות, קשת צבעים מופלאה ללא חומרים מלאכותיים. חמישה פולימרים טבעיים, מתכלים ולא מזיקים הם הבסיס של כל הטבע; למה, אם כן, היינו צריכים לפתח 350 פולימרים מלאכותיים, מזיקים ולא מתפרקים? הביומימטיקה (Biomimicry) היא דיסציפלינה חדשה שבה מעצבים, מהנדסים, ממציאים ואדריכלים מתייעצים עם הטבע. אם, למשל, מהנדס התפלת מים מחפש פתרון לבעיה מסוימת, הוא יכול לבדוק עם ביולוג כיצד הכליות שלנו מזקקות מים, איך המנגרובים (עצים ושיחים הגדלים במים מלוחים) מזקקים מים מתוקים, כיצד כמעט כל מה שחי באוקיינוס מסנן מלחים ממים — ולנסות ליישם את הידע הזה. זו עבודת צוות שמתמקדת בתכנון ובעיצוב ממוקדי פונקציה".
שבעה יתרונות מאפיינים את הייצור במערכת האקולוגית:
בטבע יש שימוש במקורות מתחדשים ונקיים של חומר ואנרגיה.
בטבע יש שימוש יעיל וחסכני במשאבי מים, חומר ואנרגיה.
בטבע תהליכי הייצור מחזוריים – הפסולת של האחד היא המשאב של האחר.
תהליכי הייצור בטבע נטולי תוצרי לוואי רעילים.
המבנים בטבע בעלי תפקיד.
הטבע מעדיף מקומיות.
בטבע קיים מגוון המאפשר שימוש אופטימלי במשאבים.
כלי העזר המרכזי שלהם הוא האתר שהקימה בניוס, AskNature.org – מאגר מידע שפתוח לכל אחד, ובעיקר מיועד לממציאים ומעצבים שרוצים להבין איך הטבע מתמודד כבר מיליוני שנים עם הבעיות שהם מנסים לפתור כרגע.
חושבים שאתם מספיק בקיאים בתחום הביומימיקרי? נסו את השאלון של CNN.
אם אתם מכירים יישומים ביומימטיים ישראליים – תשאירו הוכחה בתגובות…
אופנתי להאשים את הציבור על כך שהוא רוכש יותר מדי מוצרים שלא בהכרח נדרשים ואחר כך הם מוצאים את עצמם בדרך לאזורי הטמנה שהולכים ומתמלאים. אז נו נו נו לכם אם קניתם משהו (סתם) אבל אם כבר קניתם ויצא מצב שאינכם צריכים מוצרים שונים יותר הצטרפו לתנועת ה- unconsumption. תנועה זו באה לעודד אנשים להעביר מוצרים תקינים לאנשים אחרים שיכולים להשתמש בהם, לחשוב על שימוש יצירתי אחר במוצר, או אפילו להשכיר את המוצר דרך אתרים כמו Rentalic.com או להחליף במוצרים שאחרים מוכנים למסור.
חברות רבות מאותגרות על ידי הדרך הנכונה להעביר מסר אקולוגי מבלי שיתפס כגרין-ווש. כתבתי בעבר על הסגנון הלשוני של שיווק ירוק והנה אני מוסיפה עוד נדבך (טוב, לא בדיוק מוסיפה אבל לפחות מתמצתת ומתרגמת).
לפניכם הרצאה מעניינת שהעבירה ארין קרלסון, דירקטור של Yahoo! for Good בשנת 2009. בהרצאתה (מעל 40 דקות) היא משתפת את מה שהם למדו על השפה האקולוגית שפונה לקהל היעד הרלוונטי באמצעות נתונים שיש שלהם מאתרי התוכן השונים שלהם שמגיעים ל- 500 מיליון אנשים. אני ממליצה על הצפייה בהרצאה אבל למעוניינים הנקודות העיקריות מופיעות בהמשך הפוסט הזה.
ביאהו! יש אתרי תוכן רבים הקשורים לתחום האקולוגי, ביניהם אתר למשרות ירוקות, מכוניות ירוקות, קניות ירוקות ועוד. בניסיון להגיע למספר רב ככל האפשר של קוראים (מסיבות עסקיות כמובן ולא רק מטוב לב) הם מנסים תכנים שונים וכותרות שונות כדי למשוך קוראים לתוך הכתבות. ניסיון של שנים וקהל עצום של קוראים מאפשר להם לזהות טרנדים ומשם לשתף המלצות בתחום הזה.
מה לא עובד?
הטפה
מסרים שמתמקדים רק בנושא האקולוגי
שימוש בידוענים. אנשים אוהבים לקרוא על ידוענים אך לא לשמוע מהם. קוראים סקפטיים בכל הנוגע לידוענים שמייצגים נושאים כאלה.
התפלספות
טענות ללא הוכחות
מסרים גבוהים מדי – "להציל את העולם"
דרישה לשנות הרבה הרגלים בבת אחת
להפיל אחריות במקום לשתף אחריות
מה כן עובד?
חדשות, עדכניות
תשובות לשאלות נפוצות
"מה יוצא לי מזה?"
הפתעות וחידושים
יוזמות חיוביות
פגיעה והיעלמות של אזורי טבע מרהיבים
הצעות לדרכים שאפשר להשפיע בהם, לקחת שליטה ולא רק ברמה של מקבלי החלטות בסדר גודל לאומי
להציב מטרות ברורות, קטנות, נגישות וניתנות להשגה
השראה ועידוד
התמקדות בטווח הקצר ופחות בארוך
לא להיות מושלמים. להתמקד במה שרוצים לשנות
לקשר תכונות ירוקות לדברים שחשובים לאנשים
שימוש בשפה יומיומית ולא מדעית
לא להתמקד באותו תחום יותר מדי זמן, לגוון
להקשיב לאנשים, לדעת מה הם רוצים ומחפשים
פחות מודעות ויותר המלצות פרקטיות
על פי מחקרים שנעשו 68% מחפשים מידע אקולוגי באינטרנט:
51% מגיעים לפורטלים
44% משתמשים במנועי חיפוש
40% נעזרים בביקורות וסקירות של משתמשים (24% מומחים)
20% אתרי חברות
21% בלוגים
שווה להתמקד יותר בסקירות של משתמשים וכמובן שחשוב לוודא שהתכנים ידידותיים למנועי חיפוש.
עיקרון שידוע בשיווק וחזר על עצמו בהרצאה היה להתאים את המסר לקהל היעד:
מחבקי עצים – מסר שמעביר השפעה חיובית על הסביבה.
טרנדיים – מסר ש"כולם עושים את זה", שימוש בחדשנות, טכנולוגיה חדשה וכד'.
פרקטיים – מסרים של חסכון בכסף, שיפור בריאות וכד'.
יש לכם עוד המלצות מהניסיון שלכם? אזור התגובות מחכה לכם.